יותר עוקבים לא בהכרח מייצרים יותר החזר השקעה

נתוני ROI בישראל ודוגמאות מקמפיינים של Samsung, L’Oréal ו-Virgin Voyages מצביעים על חוקיות חדשה: פחות להמר על שם אחד גדול, יותר לבנות פורטפוליו של יוצרים, למדוד, ולחזק את מה שמוכיח את עצמו.

Amit Magen - RaiseUP · 7.10.2026 · 5 דקות קריאה

מארכיון FLONCI — פורסם במקור בתאריך המוצג לעיל והועבר לבלוג החדש תוך שמירת כתובת המאמר. התוכן משקף את מועד הפרסום המקורי; נתונים, מחירים, דוגמאות ותיאורי כלים עשויים להשתנות ואינם תוצאות לקוח מאומתות של FLONCI או התחייבות לתוצאה.

אז מה המותגים הגדולים כבר עושים אחרת?

נתוני ROI בישראל ודוגמאות מקמפיינים של Samsung, L’Oréal ו-Virgin Voyages מצביעים על חוקיות חדשה: פחות להמר על שם אחד גדול, יותר לבנות פורטפוליו של יוצרים, למדוד, ולחזק את מה שמוכיח את עצמו.

במשך שנים, אחת הדרכים הפשוטות לבחור משפיען הייתה להסתכל על המספר הגדול ביותר בפרופיל: כמה עוקבים יש לו.

יותר עוקבים פירושם לכאורה יותר חשיפה. יותר חשיפה מצדיקה מחיר גבוה יותר. וכך, ככל שהקמפיין היה חשוב יותר, הנטייה הייתה לעיתים לבחור בשם גדול יותר.

אלא שהנתונים מתחילים לספר סיפור מורכב יותר.

A-LIST
ROI ממוצע x5.2
חציון x4.1

MICRO
ROI ממוצע x5.16
חציון x4.8

ב-Benchmark הישראלי של Humanz ל-2026, המבוסס לפי החברה על מאות קמפיינים אורגניים שנמדדו במערכת, ה-ROI הממוצע של משפיעני Micro עמד על כ-x5.16. אצל משפיעני A-list הוא עמד על כ-x5.2. כמעט אותו מספר.

אבל כאשר עוברים מהממוצע לחציון, נוצר פער: החציון בקרב משפיעני Micro עמד על x4.8, לעומת x4.1 בקרב A-list.

זה לא אומר שמשפיען קטן עדיף על כוכב גדול. זה כן מציב סימן שאלה מעל אחת ההנחות הבסיסיות של השוק: גודל הקהל לבדו אינו מנבא את התשואה על ההשקעה.

והתנהלות של כמה מהמותגים הגדולים בעולם מראה שהם כבר עובדים בהתאם.

סמסונג: במקום לבחור Tier אחד, לבדוק את כולם

Samsung עשתה משהו מעניין במיוחד בקמפיין TikTok בגרמניה להשקת מוצרי Galaxy.

במקום לבנות את המהלך סביב כמה שמות גדולים, החברה עבדה עם 100 יוצרים, החל מ-Micro ועד Top-tier, ויצרה 106 נכסי תוכן. לאורך ארבעה שבועות היא ריעננה את המודעות בתדירות גבוהה, בין היתר בהתאם לביצועים.

התוצאות המחישו עד כמה Tier הוא רק נקודת פתיחה. אחד מיוצרי ה-Micro הגיע ל-26% Engagement, בעוד יוצר אחר באותה שכבה הגיע ל-1.19% בלבד. ב-Mid-tier שיעור המעורבות הממוצע היה 6.2%, וב-Macro כ-8.1%. ה-Top-tier הציגו פחות שונות ולכן תוצאות צפויות יותר, אך דרשו השקעה גבוהה יותר.

סמסונג לא גילתה ש-Micro “מנצחים”. היא גילתה משהו שימושי יותר: בתוך אותה קבוצת משפיענים יכולים להיות פערים עצומים בביצועים.

לכן הדרך ליהנות מהיתרון של יוצרים קטנים אינה לבחור Micro אחד ולקוות לטוב. צריך לעבוד עם מספר מספיק של יוצרים, למדוד ולזהות את אלה שבאמת עובדים.

לפי TikTok for Business, הקמפיין הוביל לעלייה של 125% בזמן הצפייה הממוצע, עלייה של 141% ב-CTR וירידה של 53% ב-CPC בנכסי consideration מבוססי creator. אלה נתוני case study של הפלטפורמה, ולכן נכון לקרוא אותם כדוגמה עסקית ולא כמחקר שוק בלתי תלוי.

לוריאל: היוצר הוא רק השלב הראשון

גם L’Oréal בחרה לא להציב Micro מול Macro.

בקמפיין #BeautyTok היא השתמשה בשתי הקבוצות יחד. היוצרים קיבלו מוצרים והפיקו תוכן בסגנון הטבעי שלהם. לאחר מכן הגיע השלב החשוב: L’Oréal לקחה את הקריאייטיב והפעילה עליו שכבות מדיה שונות, כולל TopView, In-Feed ו-Spark Ads.

כלומר, הבחירה במשפיען לא הייתה סוף ההחלטה. היא הייתה תחילת מערכת:

CREATOR → CONTENT → MEASUREMENT → AMPLIFICATION

לפי TikTok for Business, הקמפיין נמדד גם מול תוצאות עסקיות, ובהן עלייה של 43% במכירות e-commerce בפרו ושל 92% באקוודור.

גם כאן, השאלה אינה “איזה Tier ניצח?”. מה שמעניין הוא שהמותג בנה תמהיל של יוצרים, פורמטים ומדיה, במקום להניח שגודל המשפיען לבדו יקבע את הצלחת הקמפיין.

וירג׳ין וויאג׳ס: 1,103 יוצרים במקום הימור על כמה כוכבים

Virgin Voyages לקחה את הרעיון עוד צעד קדימה.

במהלך שפורסם ב-2026 השתתפו 1,103 יוצרים, בשילוב Micro creators, talent גדולים יותר ופעילות קהילתית. המהלך יצר יותר מ-22.7 מיליון צפיות בווידאו ויותר מ-3,200 פוסטים סביב הקמפיין.

אבל הפרט המעניין ביותר אינו מספר היוצרים. Virgin קיבלה 180 ימי זכויות שימוש בתוכן, וכך יכלה לזהות אילו סרטונים מצליחים יותר ואז להמשיך לקדם ולהפיץ דווקא אותם באמצעות מדיה בתשלום.

שוב חוזר אותו מבנה: לא לבחור מנצח מראש. ליצור מגוון, למדוד, לזהות מנצחים ואז להשקיע בהם יותר.

שלושה קמפיינים, חוקיות אחת

Samsung, L’Oréal ו-Virgin Voyages שונות מאוד זו מזו. טכנולוגיה, קוסמטיקה ותיירות. גם מטרות הקמפיינים והשווקים שונים. אבל בשלושתם מופיעה אותה לוגיקה.

1. לא להסתמך על Tier יחיד. Micro, Mid, Macro ו-A-list ממלאים תפקידים שונים.

2. לא להניח שמספר העוקבים מנבא ביצועים. אפילו בתוך אותה שכבת יוצרים יכולים להיות פערים קיצוניים.

3. לא להתייחס לפרסום של היוצר כנקודת הסיום. התוכן הופך לנכס שניתן למדוד, להשוות ולהגביר.

4. להעביר תקציב למה שמוכיח את עצמו. התקציב הופך ממשהו שמקצים מראש למשהו שמנהלים לאורך הקמפיין.

וזה מתחבר ישירות לנתון הישראלי שממנו התחלנו. כאשר ROI ממוצע של Micro ושל A-list כמעט זהה, x5.16 מול x5.2, קשה להצדיק בחירה רק באמצעות גודל הקהל.

השאלה הנכונה למנהל השיווק משתנה.

פחות: מי המשפיען הכי גדול שאנחנו יכולים לקנות?יותר: איזה Creator צפוי לייצר את הערך הטוב ביותר עבור המחיר, המטרה והקהל שלנו?

ואולי אפילו חשוב מכך: איך בונים קמפיין שמאפשר לנו לגלות את זה לפני שאנחנו מקצים את רוב התקציב?

זו כבר לא רק בחירת משפיענים. זו ניהול השקעה במשפיענים.

KNOW BEFORE YOU SPEND.